מזון לסביבה – על הקשר בין הבחירות התזונתיות שלנו למשבר האקלים
זהו סוד גלוי שהכדור עליו אנו חיים הולך ומתחמם.
נהוג לומר שאין חדש תחת השמש, בפועל יש המון.
היא מחממת יותר, מזיקה יותר, משבר האקלים נותן את אותותיו בכל העולם.
השיח הציבורי בשיאו, ובעיקר השריפות, השיטפונות, האסונות והאיומים לקראת הבאות.
הנושא בוער בכל מובן, ובדומה לכל נזק סביבתי, בטח בסדר גודל גלובלי, מחפשים את האחראים.
מי שזכו ללא מעט כותרות שליליות הן תעשיות הרכב, הספנות, התעופה, והאופנה לצד תאגידי ענק המייצרים זיהום באחוזים גבוהים.
לצד זאת, אחריות לא מבוטלת מופנית כלפי תעשיית הבשר העופות והחלב –
מקור ל 14.5% בקירוב מגזי החממה בעולם, מדי שנה.
מה פשר ההשלכות? מה ניתן לעשות? ומה לעזאזל היא תזונה בת קיימא?
מוזמנים לקרוא את הבלוג החדש.
העובדות על השולחן, הבחירות בצלחת
חגי תשרי מאחורינו, אולם, בישראל כמו בישראל, מנפנפים בבשר לא מעט, ולא רק בחג.
ב-2016 עמדה צריכת בשר בקר וכבש בישראל על כ-20 ק”ג לאדם, מה שממקם אותנו במקום הלא מכובד והשביעי בעולם.
(לפי נתוני ה-OECD, ממוצע הצריכה העולמי של בשר בקר או כבש הנו 6.5 ק”ג לאדם לשנה)
הבאנו לפניכם נתונים עם בשר,. אבל בעיקר, מדאיגים.
מומחים מעריכים כי תעשיית המזון מן החי אחראית על בין חמישית לרבע מפליטות גזי החממה.
רק לסבר את האוזן, מדובר בכמות גדולה מהפליטות שמייצרים כל אמצעי התחבורה גם יחד.
וזה לא מסתיים בזאת. תעשיות הבשר, החלב, העופות והביצים מכלים שטחי גידול רבים ויקרים, מייצרים כריתת עצים ובזבוז מים הנדרש בגידולם, זיהום אוקיינוס כתוצאה מגידול דגים ועוד פגיעה במגוון מערכות אקולוגיות.
אין כאן מגמה או בשורה להמליץ על הפסקה לאלתר מצריכת בשר מוצרי חלב או ביצים.
מה גם , לבעלי החיים יתרונות אקולוגים לא מבוטלים כגון: תזונה משאריות יבול, מקור לדשן, ופרנסה עבור אוכלוסייה לא מבוטלת בתעשיית החקלאות.
לבשר, חלב, עופות וביצים ישנם יתרונות תזונתיים רבים ולא תמיד ניתן למצוא חלופות מן הצומח.
מה כן ניתן לעשות? כאמור, כולנו אחראים, מי יותר מי פחות, וכאן גם טמונה ההזדמנות לקיים את כל מה שאנחנו בבלנד מאמינים בו – הפחתה, מידתיות ובחירות מודעות.
או במילה אחת – איזון.
תחזית קשה לעיכול
אנחנו חיים כאן בארץ זבת חלב, קוטג’ הוא בית, ואם כבר קרב שיהיה על מילקי.
חמאות, גלידות, גבינות, יוגורטים ומשקאות חלב הם מנת חלקנו ותפריטנו, עבורנו ועבור 6 מיליארד איש נוספים בעולם.
בעידן השפע, ישנו שפע ביקוש למוצרי חלב, על כל סוגיו, אולם, יחד עם הביקוש עולה גם ההשפעה השלילית על הסביבה.
הפרות והכבשים, יצרני החלב העיקריים נחשבים, כאמור, על פי מחקרים ונתונים מבוססים, כבעלי יצרני הפחמן הגבוהים ביותר לגרם חלבון.
באופן ספציפי לחלב מן החי, בנוסף לנזק הסביבתי, יש לא מעט השפעות בריאותיות שליליות על גופנו ויש לא מעט מחקרים המעידים כי לגופנו נכון יותר לצרוך חלב מן הצומח.
במילים אחרות, הבחירה במשקאות על בסיס שיבולת שועל, שקדים, סויה וכדומה היא מצוינת מההיבט האקולוגי, והתזונתי כאחד.
היה ובחרתם לשלב בתפריט מוצרי חלב מן החי, גם כאן ישנו מדרג במידת הזיהום הסביבתי.
כך למשל, מוטב להעדיף יוגורט וגבינות רכות על פני גבינות קשות כמו צ’דר, או מוצרלה, אשר בתהליך יצורם נפלטים גזי חממה בכמות לא מבוטלת, אפילו יותר מאשר הנזק הנגרם מתעשיית העופות והביצים.
המציל צלחת אחת
נכון, אפשר לצאת לרחובות, להקים צעקות, לחוקק חוקים.
נעשים אינספור ניסיונות מערכתיים לשנות את תנאי הגידול ולהפחית את הנזק הסביבתי, אולם עד כה העלות גבוהה מהתועלת.
הפחתת בשר באופן משמעותי נראית כיום כמו האפשרות העיקרית למזעור פליטות גזי החממה של תעשיית המזון מן החי. משרדי בריאות רבים בעולם, כולל בישראל, מעודדים תזונה ים תיכונית המבוססת בעיקר על מזון מן הצומח והכוללת:, ירקות, פירות, דגנים, אגוזים וקטניות.
בסופו של יום, ישנה הרבה משמעות לאחריות האישית של כל אחד ואחת מאיתנו.
אימוץ הרגלי תזונה מקיימת – תזונה שמשלבת דיאטה בריאה עם שמירה על כדור הארץ, מעלה שאלות ומודעות למה אנו מכניסים לפה, כמה ואיפה קנינו, מה זרקנו, כמה עלה לייצר, להוביל, למחזר וכו…
במקום להפוך שולחנות נקפיד מה נגיש עליהם ונבחר לאמץ הרגלים שטובים לבריאות ולסביבה כאחד. היה ואתם מחובבי הבשר ומוצרי החלב, הפחתה כאמור היא מילת המפתח, מידתיות ואיזון הם ערכים מצוינים בצלחת ומחוצה לה.
תפריט עשיר בחלבון מן הצומח כמו חומוס, עדשים, שעועית, אפונה, סויה, פול, דגנים מלאים, שיבולת שועל, אורז וכדומה, מפחית זיהום סביבתי ולא פחות חשוב, מפחית סיכון למחלות שונות. לכולם ערך תזונתי גבוה ונזק סביבתי מזערי בהשוואה לתעשיות המזון הגדולות מן החי.
פירות וירקות טריים מתוצרת הארץ עדיפים על אלו שדורשים שינוע ואחסון ממושך.
וגם כאן היתרון הוא כפול, הן מבחינה אקולוגית והן עבור החקלאות המקומית.
בנוסף, היה ויש בידכם אפשרות לגדל ירקות, צמחי תבלין או פירות בגינת הבית, מדובר ברווח נקי לכולם.
מייצרים אקלים חדש
שלמה ארצי אמר זאת לפנינו.
שינויי מזג האויר הביאו אותו לחשוב, וגם את כולנו.
כבר שנים שאנו משלמים את המחיר על הפגיעה בכדור עליו אנו יושבים, והעתיד נראה רחוק מלהיות ירוק.
באחד בנובמבר יציינו ברחבי העולם את יום הטבעונות הבינלאומי.
התאריך הזה מצוין כבר במשך שלושה עשורים ואכן זה דבר מצוין😊
אבל לא די ביום אחד בשנה, בלשון המעטה.
בבלנד חוגגים את הטבעונות לאורך כל השנה, נהנים להציע תזונה נקיה מרעלים עבור גופנו והסביבה כאחד.
הכלים מתכלים או לשימוש חוזר, המזון באיכות גבוהה ועל כן נצרך בכמות מדודה, המזון מוכן טרי במקום לפי הצורך על מנת למנוע זריקה.
הבחירות בנוגע למזון שלנו כבר הוכחו כקריטיות לבריאותנו, ההשפעות המיטביות בעקבות בחירת אוכל אמיתי, טבעי ומאוזן, הן רבות.
כל אלו ועוד מכונים הן בחירות לקיום תזונה בת קיימא העוסקת בתיעדוף של מזון שיש לו טביעת רגל פחמנית (מזהמת) נמוכה כמו פריטי מזון על בסיס צמחי, עונתי, מוצרי מזון בייצור מקומי בתהליכי עיבוד מינימליים, שבריאים לגוף ולסביבה. או במילים אחרות, תזונה המתחשבת גם בדורות הבאים שלנו.
הידיעה, כי בבחירה באורח חיים בר קיימא אנו מיטיבים עם הסביבה ומאפשרים לעצמנו ולילדנו להנות מאיכות חיים לאורך השנים, צריכה להפוך את החלופה הירוקה לטבעית מתמיד.
ככל שנפחית יותר, נמחזר יותר, ונבחר לצמצם צריכת מזונות הקשורים לתעשיות מזהמות, נגלה שוב כמה (less is more) פחות הוא היותר החדש.
ואם זה לא מסר עם בשר, מה כן?
בסופו של יום, ישנה הרבה משמעות לאחריות האישית של כל אחד ואחת מאיתנו.
אימוץ הרגלי תזונה מקיימת – תזונה שמשלבת דיאטה בריאה עם שמירה על כדור הארץ, מעלה שאלות ומודעות למה אנו מכניסים לפה, כמה ואיפה קנינו, מה זרקנו, כמה עלה לייצר, להוביל, למחזר וכו…
במקום להפוך שולחנות נקפיד מה נגיש עליהם ונבחר לאמץ הרגלים שטובים לבריאות ולסביבה כאחד. היה ואתם מחובבי הבשר ומוצרי החלב, הפחתה כאמור היא מילת המפתח, מידתיות ואיזון הם ערכים מצוינים בצלחת ומחוצה לה.
תפריט עשיר בחלבון מן הצומח כמו חומוס, עדשים, שעועית, אפונה, סויה, פול, דגנים מלאים, שיבולת שועל, אורז וכדומה, מפחית זיהום סביבתי ולא פחות חשוב, מפחית סיכון למחלות שונות. לכולם ערך תזונתי גבוה ונזק סביבתי מזערי בהשוואה לתעשיות המזון הגדולות מן החי.
פירות וירקות טריים מתוצרת הארץ עדיפים על אלו שדורשים שינוע ואחסון ממושך.
וגם כאן היתרון הוא כפול, הן מבחינה אקולוגית והן עבור החקלאות המקומית.
בנוסף, היה ויש בידכם אפשרות לגדל ירקות, צמחי תבלין או פירות בגינת הבית, מדובר ברווח נקי לכולם.
מייצרים אקלים חדש
שלמה ארצי אמר זאת לפנינו.
שינויי מזג האויר הביאו אותו לחשוב, וגם את כולנו.
כבר שנים שאנו משלמים את המחיר על הפגיעה בכדור עליו אנו יושבים, והעתיד נראה רחוק מלהיות ירוק.
באחד בנובמבר יציינו ברחבי העולם את יום הטבעונות הבינלאומי.
התאריך הזה מצוין כבר במשך שלושה עשורים ואכן זה דבר מצוין😊
אבל לא די ביום אחד בשנה, בלשון המעטה.
בבלנד חוגגים את הטבעונות לאורך כל השנה, נהנים להציע תזונה נקיה מרעלים עבור גופנו והסביבה כאחד.
הכלים מתכלים או לשימוש חוזר, המזון באיכות גבוהה ועל כן נצרך בכמות מדודה, המזון מוכן טרי במקום לפי הצורך על מנת למנוע זריקה.
הבחירות בנוגע למזון שלנו כבר הוכחו כקריטיות לבריאותנו, ההשפעות המיטביות בעקבות בחירת אוכל אמיתי, טבעי ומאוזן, הן רבות.
כל אלו ועוד מכונים הן בחירות לקיום תזונה בת קיימא העוסקת בתיעדוף של מזון שיש לו טביעת רגל פחמנית (מזהמת) נמוכה כמו פריטי מזון על בסיס צמחי, עונתי, מוצרי מזון בייצור מקומי בתהליכי עיבוד מינימליים, שבריאים לגוף ולסביבה. או במילים אחרות, תזונה המתחשבת גם בדורות הבאים שלנו.
הידיעה, כי בבחירה באורח חיים בר קיימא אנו מיטיבים עם הסביבה ומאפשרים לעצמנו ולילדנו להנות מאיכות חיים לאורך השנים, צריכה להפוך את החלופה הירוקה לטבעית מתמיד.
ככל שנפחית יותר, נמחזר יותר, ונבחר לצמצם צריכת מזונות הקשורים לתעשיות מזהמות, נגלה שוב כמה (less is more) פחות הוא היותר החדש.
ואם זה לא מסר עם בשר, מה כן?
